גיל ההתבגרות קטן עליי?
- ליאור נבון
- Oct 18, 2024
- 2 min read
חשבתי שאני די מוכן לגיל ההתבגרות של הבנות שלי.
אני איש חינוך ותיק, יש לי כלים ונסיון מה כבר יכול להיות?
בדיוק כמו בסרט הקול בראש הראשון בסצנה האחרונה, שמחה, שהיא דמות בראש של הגיבורה אומרת שעכשיו יהיה טוב כי לריילי יש חברים ובית חדש והיא עוד מעט כבר בת 12 .. מה כבר יכול לקרות ?
כמו תמיד, המציאות כדרכה נושאת איתה את חרב האמת שמפלחת כל צל של חוסר מודעות.
אני מקבל מראש את העובדה שכנראה תמיד תהיה חסרה לי מודעות עצמית ( במבוכה רבה בכל פעם מחדש ) ותפקידה של המציאות בין היתר זה להעמיק את ההתעוררות שלי.
הזמן עובר מהר מהרגע שהילדה מבקשת שתרים אותה על הכתפיים לבין הרגע שהיא מבקשת ממך שתעוף מהחדר שלה וזה עוד כשהיא בטורים נמוכים לפני שהיא לוחצת על כפתור הטורבו.
רוב ההורים למתבגרים יודעים בדיוק על מה אני מדבר.
עשינו לא מעט טעויות כשנפגשנו לראשונה בהוד מעלתה, המתבגרת הראשונה בבית.
אם גם להיות כנים, הפחד שחילחל להכרה שלנו מהשינוי המאתגר שהיא עוברת עמד מאחורי התגובות, הרגשות והשאלות שלנו שבתכלס לא פעם ולא פעמיים היו תיחקורים בתחפושת .
יש למתבגרים חיישנים רגישים למטרות האמיתיות שלנו עוד לפני שאנחנו עצמינו בכלל מודעים להם.
שאלה כמו: אם מי יצאת אתמול לבלות? יכולה לגרור תגובה עוצמתית.
שאלה לכאורה תמימה שמתורגמת בשפת המתבגרים לביקורת והטפה.
זה נשמע להם כך:
אתם לא סומכים עליי
אתם מבקרים אותי
חושבים שאני ילדה קטנה ולא מספיק אחראית.
וטריקת הדלת לא מאחרת לבוא…
בום, טרח מה קרה
המשקוף התפוצץ
המשקוף נקרע..
אל תדאגי הוד מעלתה
בעוד שעה תהיי שוב נחמדה
הקצב שהם יכולים לשנות את הרגשות שלהם …
אז מה כן ?ֿ
איך אפשר שלא לדאוג ?
מה להגיד ?
איך לכוון ?
מותר להטיף?
ומה עם גבולות?
איך לתקשר איתם מבלי לפגוע בתחושת הערך הכל כך שברירית בגיל שהזה?
אלה השאלות שיצאנו איתם למסע להבנת התפקיד ההורי שלנו בתקופה הכל כך מאתגרת של גיל ההתבגרות.
כנראה ששוב זאת הקטנה שתרוויח הכי הרבה מהצמיחה שלנו אבל לא רק,
גם חוסר המושלמות והדרך שלנו לצמוח יחד עם המתבגרות שלנו זה כשלעצמו תורם להתפתחות שלהם. צברתי ידע בחיי על גיל ההתבגרות ועל יחסים בפרט.
ייקח עוד כמה שנים עד שאוכל למזג את הידע הזה יחד עם המודעות ההורית שעוד תצמח לה.
בינתיים, תחזיקו לנו אצבעות 🙏🏼
Comments