המסטר שבאדם

פונה, הודו

אחרי חודשים של סדנאות באשראם של אושו.

סדנאות שפרקו אותי לחתיכות קטנות קטנות.

שאל אותי בחור אחד מה אני הולך לעשות כשאחזור לארץ.

מערכת הדיסקים הצנועה בגסט האוס ניגנה שיר של נוער שולים : הו אמסטרדם …

עניתי מיד

אני אטוס לאמסטרדם .

כשאמרתי את זה, הרגשתי את העוצמה של החסד עוברת בגוף שלי .

למדתי לזהות כבר את התחושה של משהו כשהוא נכון .

חזרתי לארץ

אני בן 25

אמסטרדם מרגישה רחוקה.

אני יושב בחדר מורים בבית ספר באילת שותה תה .

אני עובד כסייע בכיתה של חינוך מיוחד הילדים קראו לי סייעת .

פתאום אני שומע צעקות מהמסדרון .

יצאתי לבדוק

אחת המורות ניגשה אליי במהירות ושיתפה שאושרי( שם בדוי)

ברח לכיוון ההרים ושאני חייב לעשות משהו.

אושרי ילד בן 10 שעבר תאונה  שפגעה בראשו.

ילד קסום שפניו חושפים את מה שהוא עבר ועדיין עובר.

יצאתי מיד בריצה אל ההרים לחפש את אושרי.

אחרי כמה דקות ראיתי אותו רץ בהרים ממש קרוב אל הכביש העוקף.

התמלאתי בפחד .

זהו כביש שהנהגים בו לא בדיוק מקפידים על המהירות המותרת.

זה יכול להיגמר באסון.

צעקתי לשמו

הוא הסתובב והחל לזרוק עליי אבנים תוך כדי שהוא מקלל אותי קללות עסיסיות .

ביקשתי ממנו שיעצור אבל הוא לא הפסיק לקלל ולזרוק אבנים שהוחלפו  בסלעים שיכלו בקלות לפצוע אותי .

לאחר דקות ארוכות של חוסר אונים

ונסיונות תחינה שיפסיק,

לא ידעתי כבר מה לעשות.

לא ידעתי איך לגשת אליו.

אבנים וסלעים עדיין נזרקות לעברי.

ואושרי ממש קרוב אל הכביש

הסכנה היא אמיתית .

קראתי לעזרה בליבי.

לפתע, אני רואה את הכל כאילו מהצד.

חוסר האונים של האישיות שלי

הכעס והמצוקה של אושרי

והמכוניות שמדי פעם עוברות לידנו במהירות .

אני מרגיש רצון כנה ועמוק לעזור לשנינו .

הרגשתי חיבור למקום מאוד עוצמתי בתוכי.

כאילו חלק מתוכי עטף את שנינו באור.

לפתע,  ממש כמו קסם

אושרי הפיל את האבן שהיתה לו ביד ורץ לעברי בוכה.

הגיע אליי , חיבק אותי ולא הפסיק לבקש סליחה .

אני מצטער ליאור הוא אמר בבכי

אני אוהב אותך.

וחזר על זה שוב ושוב.

חיבקתי אותו חזק.

ואמרתי לו שהכל בסדר ושלא נפגעתי כלל .

חזרנו יחד לבית הספר.

אושרי רגוע ושקט.

ואני עם חוויה עוצמתית שעדיין לא הצלחתי להבין אותה עד הסוף.

חזרתי הביתה ונשכבתי על הספה בבית הוריי.

נזכרתי בפונה, בהודו ובתשובה שהרגשתי בכל ליבי שהיתה נכונה .

אמסטרדם!

אבל אני בכלל לא רוצה לטוס לשם ?

עצמתי עיניים ופתאום ראיתי בעיני רוחי את המילה אמסטרדם.

אחרי כמה שניות  האותיות החלו לזוז ולהתפצל  להן .

כמו בתשבצי ההגיון שאהבתי לפתור בכל שבת.

ראיתי  את המילה מסטר לחוד ומשני צידה  את המילה אדם

א-מסטר-דם

דמעות של חסד מילאו את עיני .

חזרתי לארץ לא בשביל לטוס לאמסטרדם

חזרתי ללמוד איך לחיות את המסטר שבתוך האדם.

התשובה בהודו היתה יותר מנכונה …

ומאז,עברו יותר מ20 שנים

התאמנתי רבות על היכולת שלי להתמזג עם המסטר בתוכי.

שהיום  אני קורא לו העצמי הגבוה.

כשאני מחובר לאותו חלק עמוק שבתוכי,

האמת

הידע

המוסר

אפילו התובנות מהעבר והנסיון

מפנים את מקומם לתבונה של הלב .

תבונה שנובעת מתוך מעיין של אהבה וחסד.

בכל פעם מחדש אני נפעם

מהעוצמה

מהחכמה

ואפילו מהריפוי שהתמסרות זו מביאה .

כשהעצמי הגבוה מוביל, אין מקום לאגו.

כאשר האגו מפנה מקום לאהבה

ניסים קורים .

החלק הפנימי הזה שמחובר לאלוהים ׳ ליקום או לכל היש ( או איך שתרצו לקרוא לזה ..) נמצא בכל אחד ואחת מאיתנו .

זה דורש אמון ואימון

ויחד עם זאת זה נגיש לכולם.

בפעם הבאה שאתם נמצאים בסיטואציה שאתם חייבים להגיב מיד.

סיטואציה שהזמן מועט ולא מאפשר לכם להיות עסוקים בלנתח את הדברים.

סיטואציה שדורשת את תגובתכם המידית.

קראו לעצמיות שבכם.

זה לוקח בדיוק שניה.

ורק אז תפעלו .

דרך העיניים של העצמי הגבוה

המיקוד עובר מצורך לפתור את הבעיה לרצון לשרת ולעזור באופן העמוק האפשרי.

חיבור זה מייצר גשר אל חכמת הלב.

חכמה שאינה תלויה במגבלות האישיות שלנו.

בבקשה תנסו

תודו לעצמיותכם אחר כך. 🙏🏻