מתנת הקשב

מתנת קשב

לפחות פעמיים בשבוע שיש לי טיול רגלי של שעה לפחות עם אחת מהמתבגרות שלי.

״יש לי הפרעת קשב, אני בטוחה .״ היא סיפרה לי בטיול .

יש לך את מתנת הקשב עניתי בחזרה .

״מתנת הקשב ? מה זה אומר״ היא ענתה

״זה אומר שהיכולת שלך להקשיב היא גדולה.

את מקשיבה עם חושים נוספים ולא רק דרך חוש השמיעה.״

״אז למה זה מתנה ? ״היא שוב שאלה

״זה מתנה, כי משם מגיעה גם היכולת האמפטית שלך.״

״היכולת שלך לבין קשובה לעצמך לצרכים שלך לרצונות שלך ..

את תמיד אומרת לי שאת מרגישה כששאר הילדים עצובים ונפגעים.

משם מגיעה גם היכולת האומנותית שלך

את מרגישה וחשה את הצבעים והציורים שלך נכון ? ״

״אבל אני גם לא מצליחה ללמוד כמו שצריך ? ״ היא המשיכה

בכל השיעורים את לא מצליחה ללמוד ? שאלתי

״אה, לא״ היא ענתה ״בשיעור של המורה הזו והזו אני כן מצליחה להקשיב.״

״למה דוקא בשיעורים האלה ? ״

״לא יודעת, אולי בגלל שהם ממש מורות נחמדות״

כשילד עם חישה חזקה מתחבר למורה, הוא חייב להרגיש בטוח אחרת הוא נאטם ולא מסוגל להקשיב .

אני זוכר כשאני הייתי ילד גם לי הייתה את ״הבעיה״ הזו

לא יכולתי להקשיב למורות מסוימות וריחפתי לי ברוב השיעורים.

״הוא לא מקשיב״

המורה אמרה לאמא שלי ביום ההורים.

אמא שלי שבעצמה היתה תלמידה לא ממש מוערכת , חששה מאוד שנרגיש את הנחיתות שהיא חשה בעולם ובכל ליבה היא רצתה שנלמד ונהיה תלמידים מצטיינים.

אם אתה מצליח בלימודים יש לך ערך עצמי גבוה.

ואם לא , אז לא …

שנים שאני האמנתי בזה בעצמי.

הייתי בטוח שאני קצת דפוק ושקשה לי להבין דברים.

חוויה אחת שהיתה לי בכיתה ט שינתה לתמיד את האמונה שלי במוח שלי וביכולת שלי להבין.

עשו מבחן שכבתי .

מבחן שלא היינו צריכים להתכונן אליו.

בשלב זה מבחנים כבר בכלל לא הפחידו אותי .מזמן כבר שהתייאשתי.

ניגשתי למבחן הזה ללא פחד בכלל .

סיימתי בין הראשונים בכיתה ויצאתי לחצר .

אחרי חודש קראו לאמא שלי לשיחה.

״הבן שלך קיבל ציון מאוד גבוה במבחן השכבתי ולמרות הממוצע שלו  אנחנו רוצים שהוא ילמד במגמה גבוהה בתיכון בשנה הבאה .( חוץ מספורט בכל המקצועות קיבלתי פחות מ40 ..)

אני לא אשכח את המבט של אמא שלי.

מבט של גאווה מהול באשמה על כל השנים שבהם היא התאכזבה מהיכולות  שלי…

הרגע הזה שינה את ההתיחסות שלי למוח שלי .

אם אני לא מבין אני לא נלחץ מזה.

אני ממתין בסבלנות שהמוח שלי יתרחב ויגלה את התבונה.

היום אני יכול ללמוד כמעט כל דבר .

אני לא חושש יותר לא להבין.

״את יודעת״ אמרתי למתבגרת שלי

״ הערך העצמי שלך לא תלוי בכלל בכלל בציונים וביכולת שלך להבין .״

״בבקשה״ ֶ עצרתי את ההליכה וחיכיתי למבט שלה שיפגוש בעינים שלי

״בפעם הבאה שאת לא מבינה משהו בבקשה בבקשה תזכרי את זה .

הערך העצמי שלך לא תלוי בשום תוצאה בשום הבנה ובשום ציון.

את מיוחדת ושוות ערך בדיוק בדיוק כפי שאת, תמיד !

היא הסתכלה עליי במבט שלא אשכח .

וחיוך של הבנה נמרח על פניה.

היא עוד תחווה אכזבות בחיים שלה

אבל אני בטוח שהתובנה הזו חילחלה לתודעה שלה ותהיה מוכנה מתישהו להישלף ולתמוך בה …