קשה לי לבחור
- ליאור נבון
- Oct 11, 2024
- 3 min read
אחד הדברים שאני מתקשה בו בחיים האישיים שלי הוא לבחור.
העובדה שנולדתי במזל מאזניים עוזרת לי להצדיק את הדפוס הזה.
בכל פעם שאני נדרש לבצע איזה שהיא בחירה , אני מתלבט.
מה אני צריך לעשות ?
מה אני צריך לבחור?
מה אני בכלל רוצה ?
ואולי זה טעות ?
תמיד קינאתי במי שיודע בדיוק מה שהוא רוצה ליצור.
למה קינאתי ?
כי את מלאכת ההגשמה חשבתי בתמימות ( אולי קצת ביהירות …) שאני מכיר היטב.
אם רק הייתי יודע מה ״נכון״ עבורי אז הייתי פשוט יוצר את זה ופועל בהתאם.
האמת שגיליתי הייתה יותר מורכבת מכך
אסטרטגיות ההתלבטות היתה חלק מההימנעות שלי..
חששתי לאבד את תחושת הערך שלי.
חששתי להיכשל ולגלות שאולי אני לא בדיוק כזה מוצלח כמו שהייתי רוצה להיות .
מאוד קל לשבת על הגדר ולהתלבט.
אני לא אשם שאני לא יודע.
אני לא אשם שאני לא פועל כי אני מחכה לתשובה .
אם הייתי יודע הייתי בטוח מצליח, חשבתי לעצמי/
כמה נוח…
בזמן לימודי הכשרה שלי קראתי מאמר על ערכים באימון שהיה לי קשה לעיכול.
נהוג לחשוב שלאדם יש ערכים ועל פיהם הוא פועל
המציאות היא שונה .
אדם בחר ערכים מסויימים שיצדיקו את הדרך שלו בחיים ואת הפעולות שלו.
ללכת אחרי הלב הוא ערך שחשוב לי מאוד.
אבל, השתמשתי שנים בערך הזה באופן כזה שיצדיק את ההימנעות שלי.
אני מחכה לקבל אישור מהיקום.
כשאני אחוש את האישור בלב, אני אפעל.
האגו הרוחני הוא מאוד מאוד מתוחכם
הוא בקלות יכול להתחפש לשוטר שמחפש את הגנב .
אני פשוט נמנעתי כי חששתי לאבד את הערך העצמי, שלי פחדתי להיכשל.
כשהבנתי שהעמדה החמקמקה הזו חיזקה את ההימנעות שלי, גייסתי ערך אחר שיתמוך בי.
הערך החדש שהצבתי בראש סדר העדיפויות שלי היה שירות ותרומה.
מבחינתי הכל השתנה מאז.
ברגע שהבנתי שההימנעות מונעת ממני לשרת ולתרום לאחרים זה שתל בי אומץ.
פתאום הערך החדש משמש כרוח גבית ולא כתירוץ.
שלא תבינו לא נכון.
להקשיב ללב זה עדיין ערך מאוד מאוד חשוב עבורי
אבל ניתן להשתמש בכל ערך באופן שיכול לפגוע בנו או באחרים ומה שמועיל הוא שניתן להחליף ערכים ולהתשמש בהם באופן שתורם למטרות שלנו.
אם פתאום אני שוב מתלבט, מיד נדלקות לי נורות אזהרה.
אבל עכשיו, ערך התרומה הוא זה שמוביל.
אני בוחר לשאול את עצמי:
האם אני עומד בפני קפיצת אמון שמאיימת על אזור הנוחות שלי?
כמעט תמיד כשאני מתקשה להחליט על הצעד הבא שלי, התשובה היא כן.
ואז אני מבין שמה שחסר לי עכשיו זהו קצת אומץ.
אני ממשיך לשאול …
מה ארוויח אם אבצע את קפיצת האמון ? תמיד יש רווח וככל שהקפיצה יותר גדולה כך גם הרווח.
מי יתרם מכך שאני אבצע את הבחירה?
התשובה לשאול זו תגביר את תחושת השליחות והאומץ הכל כך חשבו לשאלה הבאה.
האם אני מוכן לשלם את המחיר המתבקש ? תמיד יש מחיר
יכול להיות שהתשובה תהיה לא . וזה גם בסדר
אבל אם התשובה היא כן אני נעזר ברוח הגבית שנוצרה ופונה לכלים האנרגטים שליקטתי במהלך השנים.
אני מייצר סמל במודעות שלי שמסמל עבורי את המטרה שהצבתי לעצמי .
אני נכנס פנימה, משקיט את המחשבות שלי,הרגשות שלי ומרפה את הגוף שלי.
אני קורה לאור ומדמיין אותו מטעין את הסמל של ההגשמה שלי ואני מבקש בכל ליבי להתמסר למטרה שהצבתי לי.
רק אחרי ששלחתי אור אני פונה פנימה להדרכה הפנימית ושואל את השאלה הבאה:
מהו הצעד הבא?
אני לא חייב לראות את התמונה הגדולה.
אני לא חייב להבין איך הדברים יסתדרו.
רוב הפעמים, אם הייתי רואה במדוייק את הדרך המדוייקת אל ההגשמה שלי הייתי מתקפל מפחד.
העצמי העתידי הוא אדם שונה ממה שאני היום ויהיה קשה לי לתפוס את כל השלבים.
לכן,המיקוד בצעד הבא בלבד בשלב זה, מקל ומאפשר לנוע קדימה.
כשמתחילה תנועה קדימה, כל צעד מוביל לאמון יותר גדול שמוביל לצעדים יותר משמעותיים שמובילים לתחושת ערך עצמי שמובילים לתחושת מסוגלות שמובילה לתחושת ערך גדולה יותר ולצעדים גדולים יותר ו…
הבנתם את הקונספט..
דר אנאבלה שקד בספר שלה ״לקפוץ למים״. ספר שמסביר בהרחבה את תופעת ההימנעות והסיבות לה. מכוונת את הקורא לחוות את תחושת ההחמצה שנחווה בעתיד בעקבות ההימנעות.
אם נתחבר לאני העתידי שלנו בגיל 80, נסתכל לאחור ונחווה את תחושת ההחמצה הכל כך כואבת שתהיה נוכחת בתוכינו, סביר להניח שנרצה לבחור אחרת.
כשאני בעצמי התחברתי לתחושת ההחמצה הזו, זה היה כמו סכין בלב.
לא יכולתי להכיל את הכאב והצער של תחושת ההחמצה.
נשבעתי בתוכי שאעשה הכל כדי לקפוץ למים.
אני מתקרב לגיל 50.
הגיע הזמן שלי לחיות באומץ!
ומה איתכם ?
Comments